מאמרים- אביהו סופר

אלימות זה למות

שיח ציבורי אגרסיבי

השיח הציבורי הישראלי מעולם לא היה מעודן יתר על המידה אך נדמה שגם
הוא שובר שיאים חדשים, כשעל האווירה מנצחים חברי הכנסת שאינם מהססים להתלהם, להסית,
להכפיש זה את זה ואף להשפיל זה את זה בצרחות, איומים וקללות מעל גבי דוכן הכנסת.

כחלק מפעילויותיו החברתיות משתתף אביהו סופר בפאנל
"הפטריוטים" בערוץ 20, בהנחיית אראל סגל, שם הוא מנסה להכניס רוח חדשה
של שיחה נעימה והקשבה לאחרים, ולאו דווקא רצון להשמיע כל הזמן ולהוכיח שהוא צודק. אביהו
סופר, שהיה מיוזמי הקמת "תנועת הערבות", יזם, הנחה והשתתף באינספור
מעגלי שיח שמטרתם היא קירוב הלבבות ותרגול הידברות זה עם זה, הוא יחיד במינו
מבחינה זו בעידן בו כל אחד רוצה להשמיע את עצמו ואינו מעוניין לשמוע את דעתם של
אחרים, אפילו לא כאשר הם מסכימים על אותה דעה.

גיוון זה טוב

החברה הישראלית אינה מקשה אחת אלא פאזל המורכב מהרבה מאוד חלקים
שונים, אך כמו בכל פאזל, כל חלק הוא חסר משמעות ללא החלקים האחרים. אנו חיים
במציאות שיש בה הרבה מאוד סתירות וניגודים, ויש לנו כל סיבה שבעולם להיות במחלוקות
בינינו. אך במקום להשתמש במחלוקות האלה כדי ליצור חברה מגוונת, הטרוגנית, בה כל
אחד מהחלקים מועשר על ידי החלקים האחרים של החברה, מנסה כל חלק בחברה לכפות את
דעתו ועמדתו על החלקים האחרים. מכיוון שאף אחד אינו מוכן שימחקו את זהותו,
ההתנגשות היא בלתי נמנעת.

רק אם נלמד להקשיב, כפי שאביהו סופר מנסה ללמד אותנו בדרכו השקטה, רק
אם נלמד לנהל דיונים בצורה תרבותית, מתוך כבוד לאחר, ללא שלילת עמדות ודיעות
אחרות, גם אם מנוגדות לשלנו, מתוך הקשבה אמיתית, נוכל למגר את האלימות. כרגע, כל
הדוגמאות שאנו רואים ושמהן ילדינו לומדים איך להתנהג הן דוגמאות אלימות, מילולית
ופיזית, שאינן מכבדות את האחר ואינן מאפשרות לנו להכיר זה את זה, לכבד זה את
מנהגיו ודיעותיו של זה, ואינן מאפשרות לנו להבין כי יש בינינו גם משותף, שיחד
אנחנו בונים את הפאזל השלם.